פסק-דין בתיק ת"א 23333-03-10

נגד נתבעים 2 ו-3

תביעה שביסודה טענה לרשלנות בייצוג בגדרם של יחסי עורך-דין ולקוח.

א.    ההליך והצדדים לו

1.  הנתבעים הם עורכי-דין בהכשרתם ובעיסוקם. לטענת התובע יצגו אותו הנתבעים יחדיו בשלושה עניינים: האחד, תיק הוצאה לפועל בו הוגשה לביצוע המחאה בסך 12,000 ש"ח שנמשכה לפקודת התובע על חשבונה בבנק של גב' מירב ארז (להלן התביעה השטרית); השני, בקשה לביטול פסק-בורר שניתן בהליך שהתנהל בין התובע לבין שותפו לשעבר (להלן הבקשה לביטול פסק-בורר); השלישי, הליך פלילי בו הוגש נגד התובע כתב-אישום בגין עבירות תכנון ובניה (להלן ההליך הפלילי). התובע יחס לנתבעים רשלנות בייצוגו ובטיפול בעניינו בכל אחד ואחד מן העניינים הללו.

2.  בשל הרשלנות שייחס לנתבעים עתר התובע לפצותו בסכום שהועמד לצרכי אגרה על סך של 80,000 ש"ח, לפי פירוט כלהלן: השבת שכר-טרחה ששולם בגין הכנת הבקשה לביטול פסק-בורר ובגין הייצוג בהליך הפלילי בסך כולל של 18,000 ש"ח (5,000 ש"ח ו- 9,000 ש"ח בעניין האחד ו- 4,000 ש"ח בעניין השני); השבת אגרה בה נשא התובע בגין הבקשה לביטול פסק-בורר בסך 2,839 ש"ח; השבתם של תשלומים בהם נשא התובע אגב ביצוע פסק-הבורר בסך כולל של 48,260 ש"ח; פיצוי בסך 20,000 ש"ח בגין עוגמת נפש; שכ"ט עו"ד ששולם לבא-כוחו הנוכחי של התובע טרם הגשת התובענה בסך 2,000 ש"ח. עוד התבקש פיצוי עונשי בשל מה שכונה 'חומרת מעשיהם ומחדליהם של הנתבעים ביחד ולחוד' [סע' 51.6 לכתב-התביעה].

3.  בטרם הוחל בשמיעת עדים סולקה התביעה נגד נתבע 1 בהסכם שהושג מחוץ לכותלי בית-המשפט [פסק-דין מיום 30.5.2012]. נותרה אפוא לבירור התביעה נגד נתבעים 2 ו-3. לתמיכת התביעה נשמעה עדות התובע. מן העבר האחר של המתרס העידו הנתבעים. ההפניות להלן הן לפרוטוקול מיום 13.5.2013 ומיום 13.6.2013 זולת אם צוין אחרת.

4.  יאמר מיד: דין התביעה להידחות במלואה. לא זו בלבד שהתובע כשל בהוכחת טענותיו אלא שהוברר שמדובר במי שהאמת אינה נר לרגליו ואין לתת שמץ אמון בו ובעדותו.

ב.    יחסי הנתבעים בינם לבין עצמם

1.  לגרסת התובע יצגו אותו שלושת הנתבעים בכל אחד ואחד מהעניינים שעליהם נסב הליך זה כשהם פועלים במסגרת משרד עורכי-דין אחד ותוך שכל אחד מהם נוטל חלק בייצוג ומעורב בו. הוברר שהמציאות לאשורה הייתה שונה מכפי שביקש התובע לתאר. אף לא ניתן להסכין עם ראייתו את הנתבעים כישות קולקטיבית, אמורפית, שאינה מאפשרת להבחין בין פעולה של עורך-דין אחד לבין מעשיו של עורך-דין אחר [עמ' 17 ש' 27-25, עמ' 22 ש' 4-3]. מתוך המסמכים שהוצגו ומתוך העדויות שנשמעו ניתן היה להיוודע מי מהנתבעים יצג את התובע ופעל עבורו בכל עניין ספציפי, אף שכאשר התובע נשאל על כך 'בגד בו זכרונו' והוא ביקש להישמע בטענה שאינו זוכר - גם כאשר התשובה לשאלה הצטיירה מתוך מסמכים שהוא עצמו צירף [ר' למשל עמ' 22 ש' 15-3, 29-26]. כפי שיובהר להלן, עדות התובע הייתה עדות יחידה שביטויים כ'לא זוכר' ו'יכול להיות' נשזרו בה שוב ושוב [עמ' 22 ש' 4, 10, 29-28; עמ' 23 ש' 11].

2.  נתבע 1 ונתבע 2 הם אחים. נתבע 2 הוסמך כעורך-דין בשנת 2000 [עמ' 42 ש' 14]. נתבע 1 הוסמך בשנת 2007; ממועד זה, שנת 2007, ועד שלהי 2009 חלקו נתבעים 1 ו-2 משרד כשלכל אחד מהם לקוחות משלו ותיק נפרד כנישום. שותפותם באה לידי ביטוי בחלוקה של הוצאות המשרד ביניהם [עמ' 43 ש' 12-4; עמ' 49 ש' 6; עמ' 52 ש' 8-2; עמ' 53 ש' 15-4, 21]. נתבע 2 ביאר כי תחום עיסוקו העיקרי היה בתיקי הוצאה לפועל ונתבע 1, שהיה חסר ניסיון בהשוואה אליו, נהג להתייעץ עמו בהתייחס לעניינים שבהם טיפל - כפי שעשה גם לגבי התובע, מי שהיה לקוחו של נתבע 1 [עמ' 42 ש' 17-14].

3.  נתבע 3 הוא ידידו של נתבע 2, על רקע לימודיהם המשותפים לתואר במשפטים. נתבע 2 הטעים כי נתבע 3 לא היה מעולם שותף או שכיר במשרד שחלק עם נתבע 1. במישור המקצועי הסתייעו נתבעים 2 ו-3 מעת לעת זה בזה באופן שהאחד היה נעזר בשני לצרכי הופעה לדיונים בבתי-המשפט; מעולם לא נערכה בשל כך התחשבנות כספית ביניהם [עמ' 49 ש' 25 עד עמ' 50 ש' 6]. טענת התובע על-אודות היותו של נתבע 3 חלק ממשרדם של נתבעים 2-1 נטענה בעלמא ולא הובאה כל ראיה לתמיכתה. נתבע 3 אישר שהוא בעל משרד עצמאי ממועד הסמכתו בשנת 2001 ומעולם לא קיים שותפות עם נתבעים 1 או 2; עדותו באשר לאופי היכרותו ויחסיו עם נתבע 2 תאמה את עדותו של האחרון [עמ' 54 ש' 22-11].

ג.     התביעה השטרית

בכתב-התביעה לא נתבע כל סכום קונקרטי בגין טענות התובע בסעיף זה; ניתן לייחס אליו, למצער, את התביעה לפיצוי כללי בגין עוגמת נפש ושכ"ט עו"ד בשל יעוץ טרם הגשת התביעה. כפי שיובהר בהמשך, התובע לא הצביע על נזק שנגרם לו בכל הקשור לתביעה השטרית.

1.  טענות התובע והרקע להן

(א)   לתובע נמסרה המחאה על סך 12,000 ש"ח ז.פ. 30.10.2007, משוכה על חשבון הבנק של  מירב ארז ונחזית כנושאת את חתימתה כמושכת ההמחאה (נספח 2 ל- ת/1; להלן ההמחאה ו ארז בהתאמה). ההמחאה נמסרה לתובע על-ידי בעלה של ארז, גל פינטו (להלן פינטו).

(ב)   ההמחאה הוגשה לביצוע בתיק הוצל"פ 12-12337-07-2 (להלן תיק ההוצל"פ). ארז הגישה התנגדות וטענה שחתימת המושך על ההמחאה אינה חתימתה אלא זיוף שנעשה ללא הרשאה. עם הגשת ההתנגדות עוכבו ההליכים בתיק ההוצל"פ וההליך הועבר לבירור בתיק 4401/07 [החלטת כב' הרשמת מרגולין-פלדמן מיום 16.12.2007, חלק מנספח 1 ב- ת/1].

(ג)    התביעה השטרית התבררה ביום 18.6.2009; נשמעו בה עדויות התובע וארז והצדדים סיכמו טענותיהם על-פה. בפסק-הדין שניתן בתום הדיון במעמד הצדדים נדחתה התביעה. דחיית התביעה נומקה בכך שארז לא חתמה על ההמחאה לפני התובע ולא עלה בידי התובע להוכיח שהחתימה נעשתה על-ידי ארז או בידי אחר בשמה ובהסכמתה. בית-המשפט זקף לחובת התובע את הימנעותו מהצגת חוות-דעת מומחה לכתבי-יד בדבר מקוריות חתימתה של ארז על ההמחאה, כמו גם את הימנעותו מלזמן את פינטו לעדות [ ת/1, נספח 3 בעמ' 18]. בשל כך, ולאחר שקבע שעדותה של ארז הותירה רושם מהימן [שם, בעמ' 14 ש' 28-27], דחה בית-המשפט את התביעה וחייב את התובע בהוצאותיה.

(ד)   בין לבין, בתאריך 25.11.2007, נערך בין התובע לבין פינטו הסכם לסילוק החוב בתיק ההוצל"פ [נספח 4 ל- ת/1; להלן ההסדר]. בהסדר אישר פינטו שמסר את ההמחאה לתובע לשם פירעון הלוואה שהלה העמיד לו, נתן הסכמה לצירופו לתיק ההוצל"פ כחייב נוסף, הודה בנכונות יתרת החוב בתיק ההוצל"פ והתחייב לפרוע אותה במלואה עד יום 5.12.2007 שאם לא כן ניתן יהיה להמשיך בהליכי גבייה. חרף האמור בהסדר לא פרע פינטו את החוב.

(ה)   טרוניית התובע בכתב-התביעה הייתה על כך שבהסדר עם פינטו לא צויין סכום החוב שבפשרה; על כך שבמסגרת ההסדר לא נלקחו מפינטו בטחונות להבטחת התשלום; על כך שלאחר שנערך ההסדר לא פעלו הנתבעים על-מנת לגרום לצירופו של פינטו לתיק ההוצל"פ; ועל כך שהנתבעים לא יידעו את התובע שבתיק ההוצל"פ לא נעשה דבר לשם גבייה מפינטו [סע 24-19 בכתב-התביעה]. לא נתבע סעד ספציפי, לרבות נזק או הוצאה ספציפיים, בשל כך [ר' גם סע' ד(2) ב- ת/1].